<h1>הרוקח סימן תנ"א</h1>
<h2>דף סט.</h2>
מין במינו בלא טעם אמור רבנן בס'. מין במינו דליכא למיקם אטעמא בס'. בפ' גיד הנשה (דף צ"ז) חתיכה של נבילה וחתיכה של דג טמא שנתבשל עם חתיכות בזמן שמכירן בנותן טעם בס' אין מכירן כולן אסורות והרוטב בנותן טעם בס'. וכן אנו נוהגים בין חלב בין חתיכות נבילה בין נתבשל עם בשר אם יש בבשר ס' כנגד החלב שנפל בקדירה או כנגד החתיכה משליך החלב או הנבילה ומותר הכל וכן דג טמא והשאר מותר בס', וכן חלב בשומן דמין במינו בס'. וכן ראיתי הלכה למעשה לאבא מרי יב"ק זצ"ל ולכל רבותי הקדושים זצ"ל משפירא וממגנצא וכן הורה ר' תם, חדא דבפ' גיד הנשה אמר רבא מין במינו דליכא למיקם אטעמא בס', ואע"ג דר' יהודה סבר מין במינו לא בטיל בפרק כיסוי הדם ובזבחים בפ' כל הזבחים שנתערבו אין דם מבטל דם, קיי"ל כרבים כחכמים דפליגי עליה. ובשילהי ע"ז (דף ע"ג) סבירא להו לר' יוחנן ולר' שמעון בן לקיש כל האיסורין שבתורה בס' אפי' מין במינו, אע"ג דרב ושמואל פליגי עליה קיימא לן בריש מסכת ביצה כר' יוחנן. ובפ' גיד הנשה ר' יהושע בן לוי מין במינו בס' ויליף מזרוע בשלה. ור' אליעזר בן יעקב קב ונקי סבר בפ' כל הזבחים שנתערבו (ע"ט ע"ב) גבי חרסו של זב. ולגבי רבא חמץ בין במינו בין שלא במינו אסור אפי' אם תאמר בפ' כל שעה (דף ל') אוסר במשהו, משום חומרא דחמץ דלא בדילי מיניה ודמי לטבל ויין נסך בשילהי דע"ז דאסור במשהו, אבל שאר איסורין אפי' מין במינו בס' וכל רבותיו של רבי' שלמה הורו מין במינו בס', וכן העיד רבנא שמואל ראש הישיבה בבבל דחמץ במשהו מין במינו בס' וכן כולנו מורין. והא דאמר רבא בפ' כל הזבחים שנתערבו אמר רבנן ברובא מין במינו, היינו דיני תורה. והא דאמר רבא בפ' בתרא דע"ז חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי במשהו, מפר"ת בטבל ויין נסך במשהו, משום הכי לא איפליגו אביי ורבא אלא במידי דמצי למהוי טבל ויין נסך אבל בשאר איסורי אפילו מין במינו בס'.
<h2>דף עג:</h2>
מין במינו בלא טעם אמור רבנן בס'. מין במינו דליכא למיקם אטעמא בס'. בפ' גיד הנשה (דף צ"ז) חתיכה של נבילה וחתיכה של דג טמא שנתבשל עם חתיכות בזמן שמכירן בנותן טעם בס' אין מכירן כולן אסורות והרוטב בנותן טעם בס'. וכן אנו נוהגים בין חלב בין חתיכות נבילה בין נתבשל עם בשר אם יש בבשר ס' כנגד החלב שנפל בקדירה או כנגד החתיכה משליך החלב או הנבילה ומותר הכל וכן דג טמא והשאר מותר בס', וכן חלב בשומן דמין במינו בס'. וכן ראיתי הלכה למעשה לאבא מרי יב"ק זצ"ל ולכל רבותי הקדושים זצ"ל משפירא וממגנצא וכן הורה ר' תם, חדא דבפ' גיד הנשה אמר רבא מין במינו דליכא למיקם אטעמא בס', ואע"ג דר' יהודה סבר מין במינו לא בטיל בפרק כיסוי הדם ובזבחים בפ' כל הזבחים שנתערבו אין דם מבטל דם, קיי"ל כרבים כחכמים דפליגי עליה. ובשילהי ע"ז (דף ע"ג) סבירא להו לר' יוחנן ולר' שמעון בן לקיש כל האיסורין שבתורה בס' אפי' מין במינו, אע"ג דרב ושמואל פליגי עליה קיימא לן בריש מסכת ביצה כר' יוחנן. ובפ' גיד הנשה ר' יהושע בן לוי מין במינו בס' ויליף מזרוע בשלה. ור' אליעזר בן יעקב קב ונקי סבר בפ' כל הזבחים שנתערבו (ע"ט ע"ב) גבי חרסו של זב. ולגבי רבא חמץ בין במינו בין שלא במינו אסור אפי' אם תאמר בפ' כל שעה (דף ל') אוסר במשהו, משום חומרא דחמץ דלא בדילי מיניה ודמי לטבל ויין נסך בשילהי דע"ז דאסור במשהו, אבל שאר איסורין אפי' מין במינו בס' וכל רבותיו של רבי' שלמה הורו מין במינו בס', וכן העיד רבנא שמואל ראש הישיבה בבבל דחמץ במשהו מין במינו בס' וכן כולנו מורין. והא דאמר רבא בפ' כל הזבחים שנתערבו אמר רבנן ברובא מין במינו, היינו דיני תורה. והא דאמר רבא בפ' בתרא דע"ז חלא דחמרא וחלא דשיכרא חמירא דחיטי וחמירא דשערי במשהו, מפר"ת בטבל ויין נסך במשהו, משום הכי לא איפליגו אביי ורבא אלא במידי דמצי למהוי טבל ויין נסך אבל בשאר איסורי אפילו מין במינו בס'.
